<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן כ'</h1>
<h2>דף כח:</h2>
[מגילה י"ז ב'] ומנין שאומרים גבורות שנא' הבו לה' כבוד ועוז. ויש בה מ"ט תיבות כנגד מ"ט אותיות שיש בפסוקים שביחזקאל שמדברים על תחיית המתים ואלו הן לכן הנבא. וידעו כי אני ה' בפתחי. ונתתי רוחי. וכשאומרים הגשם יש בה נ"א תיבות כנגד נ"א תיבות שיש מן ונתתי מטר ארצכם עד נותן לכם. ומנין שאומרים קדושת השם שנא' הבו לה' כבוד שמו. ויש בה בלדור ודור כ"ב תיבות כנגד כ"ב אותיות התורה וכן בנקדש את שמך וכן באתה קדוש. ובמקום אחר מצאתי באתה קדוש י"ד תיבות כנגד י"ד תיבות שבפסוק וקרא זה אל זה. וי"א שאין ליחיד לומר לדור ודור נגיד גדלך אלא אתה קדוש והטעם לפי שאין היחיד אומר קדושה תקנו לומר נוסח זה כדי שישלש קדושה בתפלתו כמו ש"צ כן מצאתי. ומה ראו לומר בינה אחר קדושה שנא' והקדישו את קדוש יעקב ואח"כ וידעו תועי רוח בינה. ויש בה י"ז תיבות כנגד פסוק ואתה תדבר אל כל חכמי לב. ולפי שאין מקבלין מחרש שוטה וקטן לכן אנו מתחילין באתה חונן והטעם לפי שאז"ל [כו:] תפלות כנגד תמידין תקנום וחרש שוטה וקטן פסולים לעבודה לכך אנו מברכים לשם שנתן לנו בינה להבין דבר מתוך דבר. ומה ראו לומר תשובה אחר בינה שנא' ולבבו יבין ושב. ויש בה ט"ו תיבות כנגד ח' אוירים וז' רקיעים לפי שגדולה תשובה שמגעת עד כסא הכבוד. ואמרינן בפסיקתא מן הארץ לרקיע מהלך ת"ק שנה ומהלך אדם בינוני עשר פרסאו' וכן העובי של כל רקיע ורקיע וכן האוירים שבין רקיע לרקיע הרי ז' אוירים בין רקיע לרקיע וז' רקיעים הרי י"ד וכסא הכבוד למעלה מהן הם ט"ו. ומצינו כמה פסוקים שמדברים בתשובה שיש בהם ט"ו תיבות יעזוב רשע דרכו וכן בשוב רשע וכמה אחרים. ומה ראו לומר סליחה אחר תשובה שנא' ושב ורפא לו ורפואה זו לאו דתחלואים היא אלא דסליחה. ויש בה כ' תיבות כנגד כ' פעמים שכתוב בתורה ונסלח וסלחת. גאולה בשביעית דאתחלתא דגאולה בתחלת שביעית ובמוצאי שביעית בן דוד בא. ויש בה י"ו תיבות כנגד פסוק ונצעק אל ה'. רפואה בשמינית מתוך שניתנה מילה בשמיני שצריכה רפואה. ויש בה כ"ז תיבות כנגד אותיות התורה וכן בפסוק בתורה ורפואה יש בו כ"ז אותיות רפאות תהי לשרך וכן בפסוק כי חיים הם למוצאיהם וכן בפסוק והיה אם שמוע תשמע לקול ה' יש בו כ"ז תיבות. ברכת השנים בתשיעית כנגד מפקיעי שערים דכתיב שבור זרוע רשע שאמרו דוד בפרשה ט'. ויש בה ל' תיבות כנגד יפתח ה' לך וכנגד פותח את ידיך שיש בין שניהם ל' תיבות.
קיבוץ גליות אחר ברכת השנים שנא' ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו וכו'. ויש בה כ' תיבות כנגד פסוק וביום שמחתכם. ואחר קיבוץ גליות תעמיד דיינים שנא' ואשיבה ידי עליך ואח"כ ואשיבה שופטיך. ציון במשפט תפדה. ואין לחתום בה מלך אצל משפט אלא מר"ה ועד י"הכ. ואחר יעשה דין ברשעים שנאמר ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וזוהי ברכת המינים. ויש בה ל"ב תיבות לפי שהם כופרים מב' של בראשית עד ל' לעיני כל ישראל וזה ל"ב והמינות תלוי בלב. ובמקום אחר מצאתי שיש בה כ"ט תיבות לפי שהמשומדים כופרים בתורה שאותיותיה כ"ז ותורה שבכתב ותורה שבע"פ הם כ"ט. ואחר שיכלו המינים יתרומם קרן הצדיקים שנא' וכל קרני ורשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק. ויש בה מ"ב תיבות כנגד מ"ב אותיות שיש בפסוק ואברכה מברכיך ותמצא בה כל האלפא ביתא לפי שהצדיקי' מקיימים כל התורה כלה. ואחר כך יבנה ירושלם שנא' שאלו שלום ירושלם וגו'. ויש בה כ"ד תיבות כנגד כ"ד אותיות שיש בפסוק בונה ירושלם. ואח"כ יבא בן דוד שנא' אחר יבאו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם. ויש בה באת צמח כ' תיבות כנגד פסוק כי נחם ה' ציון. ואחר יבאו בתפלה שנאמר והביאותים אל הר קדשי. ויש בשמע קולנו ל"ה תיבות כנגד ל"ה תיבות שיש מתפלה לדוד עד יעבור פי וכנגד ל"ה מליצי יושר שיש על ישראל. ואחר יבא עבודה שנא' עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי. וצריך לומר בה והשב העבודה לדביר ביתיך. ואשי ישראל אע"פי שאין מקריבין עכשיו קרבן שהתפלות כנגד תמידין תקנום. ועוד ראיתי במדרש כי מיכאל השר הגדול העומד על בני עמנו מקריב נשמתן של צדיקים במזבח הבנוי למעלה כנגד הבנוי למטה וזה שאנו אומרים ואישי ישראל. ועוד כתוב במדרש כל אותן אלפים שנפלו בימי דוד לא נפלו אלא בשביל שלא תבעו בית המקדש והלא דברים ק"ו ומה אלו שלא היה בימיהם ולא חרב בימיהם נפלו על שלא תבעוהו אנו שהיה בימינו וחרב בעוננו עאכ"ו מכאן התקינו זקנים ונביאים לטעת בפיהם של ישראל להיות מתפללין ג"פ בכל יום השב שכינתך לציון וסדר העבודה לירושלים. ויש בה ל"ד תיבו' כנגד ל"ד כהנים שהיו מקריבין פר ושעיר ואיל. ואחר יבא ההודאה שנא' זובח תודה יכבדנני. ויש בה כ"ז תיבות כנגד כ"ז תיבות שיש בהודאת עזרא מן ובמנחת הערב עד ויט אלי חסד. וגמ' של מודי"ם מאה כנגד מאה ברכות שחייב אדם לומר בכל יום. בויקרא רבה רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא לעתיד לבא כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל וכל התפלות בטלות ותפלת הודאה אינה בטלה פי' הקרבנות בטלות שלא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם.
ואחר יבא ברכת כהנים שנא' וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת והעולה והשלמים ועבודה והודאה חדא מלתא היא. מדרש כה תברכו את בני ישראל מלמד שצריך לאמר לכהנים ברכת כהנים על כל אמירה ואמירה. ובפסוק א' של ברכת כהנים ג' תיבות כנגד ג' אבות ומברכין להם כדי שיזכור ברית אבות. פסוק ב' ה' תיבות כנגד ה' חומשי תורה שבזכות אבות ניתנה תורה וכה"א באר חפרוה שרים ואומרים להם עשו מה שכתוב בתורה בזכות ג' אבות. פסוק ג' ז' תיבות כנגד ז' רקיעים ואומר להם שוכן ז' יברך אתכם. וכה"א הנה מטתו שלשלמה ס' גבורים סביב לה וכי שלמה צריך שמירה אלא שהיה חקוק סביב למטתו ברכת כהנים שהיא ס' אותיות. פסוק א' ט"ו אותיות כנגד ט"ו צדיקים שהם מכפרים להם לישראל שנא' ואכרה לי בחמשה עשר כסף אלו צדיקים וחסידים שדומין לאברהם שברכה ראשונה ניתנה לאברהם. פסוק ב' כ' אותיות כנגד כ' גרה שנותנים ישראל בכל שנה לכפר על מכירת יוסף שנמכר בעשרים כסף. פסוק ג' כ"ה אותיות רמז לעתיד לבא שהוא מוסיף עליהם ה' שנא' והשקל עשרים גרה חמשה ועשרים השקל ע"כ. וצבור שלא היה בהם כהן כלל כשיגיע ש"צ לשים שלום אומר אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו וכו' יברכך יאר ישא. ואין העם עונין אמן שאין עונין אמן לעולם אלא כשהכהנים מברכים במקדש שעונין אמן אחר כל פסוק ופסוק. וכתב הר"ם נ"ע שאין אומרים פסוק ושמו את שמי בברכת כהנים לפי שאפילו ברכת כהנים לא היה לו לומר מן הדין כדאמרינן למה תקנו ברכת כהנים אחר הודאה לפי שבימיהם עולים לדוכן בכל יום ויום וכנגד זה אומרים ברכת כהנים. עוד כתב בתענית במנחה ובכל עת שש"צ מתפלל ברכנו בברכה יחיד ג"כ מתפלל אותה עכ"ל. וי"א שאין היחיד רשאי לאומרה מפני שהיא מהדברים שצריכים עשרה וכן הלכה.
ואחר ברכת כהנים אומרי' שים שלו' שנא' ושמו את שמי. ויש בה כ"ה תיבות כנגד כ"ה אותיו' שיש בפסוק ישא ה' פניו אליך. ויש בה ד' שלומות כנגד ד' שלומות שיש בפסוק השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום. ולא תמצא אות ף בי"ח ברכות לפי שאין אנף וקצף וזעף שצף אף כשישראל מתפללין וכן בפסוק ויקץ" יעקב" משנתו" ויאמר" נעלמו אותיות שטן ובסופי תיבות צבור כי אין שטן בצבור. עוד למדו מזה דכל מקום שיש צבור יש שכינה שנאמר אכן יש ה' במקום הזה. וראשי תיבות של י"ח בלבד ברכת המינים שלא תקנוה עדיין עולים בגימ' י"ח מאות כנגד י"ח מאות מלאכים הממונים על התפלה לפי' אין אומרים ולירושלם אלא לירושלים בלא וי"ו זהו שיסד הקלרי ויצאו אלף ושמנה מאות. וברכה של הקב"ה שלום שנא' ה' יברך את עמו בשלום. מכאן ואילך אסור לספר בשבחו שנאמר מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו למי נאה למלל גבורות ה' למי שיכול להשמיע כל תהלתו. וכל המספר בשבחו של מקום יותר מדאי נעקר מן העולם שנא' היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע לפי' סמא דכולא משתוקא וכן אמר החכם מלה בסלע משתוקא בשתים. אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפי' כסדר וידוי י"ה אומר. ופי' הראב"ד ז"ל שלא תאמר הואיל ונתן שבח למקום באחרות לא ישאל ממנו עוד שנראה כנוטל פרס ע"כ.
